סימולטור
פסיכומטרי ואמירנט
שמתאים את עצמו אליך.

טעינו בשאלה, קראנו את הפתרון, המשכנו הלאה. הרגיש כאילו למדנו. לא למדנו.

הפער בינך לבין הציון הבא הוא לא עוד 100 שאלות. הוא מה שקורה בדקה שאחרי כל שאלה.

הלולאה שבאמת מזיזה ציון:

1. פתרת ונכון? אל תמהר לחגוג. בדוק בדרכי-הפתרון אם הייתה דרך מהירה יותר. ציון עולה גם מהמהירות, לא רק מהדיוק.

2. טעית או נתקעת? אל תרוץ לפתרון המלא. קרא רק את שלב הזיהוי, ודא שזיהית נכון את הנושא, אחר-כך את דרכי-הפתרון, ואז נסה שוב לבד.

3. לפני השאלה הבאה, עצור ונסח לקח אחד במשפט: מה פספסתי, ואיך אזהה את זה בפעם הבאה.

מי שמנסח לקח אחרי כל שאלה, לומד מ-20 שאלות מה שאחרים לומדים מ-200.

שמרו את הפוסט ותנסו את זה בסשן הבא.

הם מתרגלים את מה שהם כבר טובים בו. זה מרגיש טוב, וזה לא מזיז את הציון.

איך בונים סשן-תרגול שבאמת משתלם:

1. בחר נושא שמופיע הרבה בבחינה ושהציון שלך בו נמוך. שם מחכה הרווח הכי גדול.

2. פתור 20 שאלות ממנו ברצף. לא 3, לא 5. עשרים, כדי להתרגל לעומס האמיתי של פרק.

3. החלף נושא, עדיף מפרק אחר (עשית כמותי? עבור למילולי). ההחלפה שומרת על ריכוז ומדמה את מעבר-הפרקים ביום האמת.

תרגול חכם זה לא כמה שאלות פתרת, אלא אילו שאלות בחרת.

כל טעות שאתה לא מתעד, אתה עתיד לחזור עליה. פתח מסמך אחד. בכל טעות כתוב שורה: הנושא, מה הטעה אותי, ומה הכלל לפעם הבאה.

לפני הסימולציה הבאה שלך, אל תפתור 500 שאלות חדשות. קרא את היומן.

שם כל הזהב שלך כבר מרוכז.

הרבה. בפסיכומטרי, תשובה נכונה שלקחה לך 3 דקות שווה כמעט כמו תשובה שגויה. הזמן הוא המשאב.

בכל שאלה שפתרת נכון, שאל: הייתה דרך קצרה יותר? הצבה במקום משוואה? פסילה במקום חישוב?

ה"אלופים" לא יודעים יותר, הם פשוט בוחרים את הדרך המהירה.